עולם היזמות עובר מהפכה שקטה אך עמוקה. בעוד שהשיח הציבורי נוטה להתמקד בסטארט־אפים צעירים וביזמים בני עשרים ומשהו, המציאות מספרת סיפור אחר לגמרי: יותר ויותר נשים מעל גיל 50 פותחות עסקים ולא רק שורדות, אלא פורחות.
ובארצות הברית בולטת במיוחד קבוצה אחת: נשים שחורות מעל גיל 50, שמקימות עסקים בקצב הגבוה ביותר מכל קבוצה דמוגרפית אחרת למרות חסמים מערכתיים, אפליה היסטורית וגישה מוגבלת למשאבים. הן לא רק פותחות עסקים. הן בונות עתיד כלכלי, יוצרות זהות מקצועית חדשה, ומשאירות מורשת.
חמש סיבות לגל היזמות הנשית אחרי גיל 50
א. ניסיון חיים שלא ניתן ללמד באוניברסיטה
אחרי חמישה עשורים של עבודה, ניהול, התמודדות עם אתגרים ושינויים נשים מגיעות לשלב שבו יש להן משהו יקר במיוחד: חוכמה יישומית. עבור רבות, ובעיקר נשים שחוו תקרות זכוכית והדרה סמויה, יזמות היא דרך לקחת שליטה על הקריירה ולבנות עסק שמשקף ערכים, תרבות וזהות.
ב. חופש כלכלי – לא מותרות, אלא צורך
תוחלת החיים מתארכת, יוקר המחייה עולה, והביטחון הכלכלי כבר לא מובן מאליו. עבור נשים רבות, עסק עצמאי הוא לא חלום רומנטי אלא אסטרטגיה של עצמאות. במיוחד עבור נשים שחוו פערי שכר או קריירה מקוטעת, יזמות מאפשרת: לקבוע מחירים בעצמן לבנות נכסים ולהשאיר בסיס כלכלי לדור הבא
ג. עייפות ממלחמה במערכת
אייג׳יזם קיים. נשים מעל גיל 50 חוות לא פעם קושי בקידום, פיטורים סמויים, או תחושה שהשוק כבר ״המשיך הלאה״. במקום להיאבק על מקום במערכת שלא תמיד רוצה בהן רבות בוחרות ליצור מערכת משלהן. ייעוץ, אימון, חינוך, בריאות, מסחר דיגיטלי העסקים שנולדים בגיל הזה הם לא תחביבים, אלא קריירות חדשות לכל דבר.
ד. הטכנולוגיה שינתה את כללי המשחק
פעם, פתיחת עסק דרשה הון, משרד וצוות. היום לפעמים מספיק מחשב, חיבור לאינטרנט וקול ברור. רשתות חברתיות, חנויות אונליין, שירותים וירטואליים מאפשרים לנשים לבנות מותג ולהגיע לקהל בלי מתווכים. זו אחת הסיבות שנשים רבות, כולל נשים שחורות בארה״ב, פורחות בתחומים כמו: בריאות ורווחה, יופי וטיפוח, ליווי אישי, חנויות דיגיטליות
ה. סוף־סוף יש גם רשתות תמיכה
בעבר, יזמות נשית במיוחד של נשים מבוגרות הייתה מסע בודד. היום קמות קהילות, קרנות וליווי מקצועי ייעודי לנשים מעל גיל 50. המסר ברור: את לא אמורה לעשות את זה לבד.
נשים שהתחילו מאוחר והצליחו בגדול
רותי ברודו פתחה את המסעדות המובילות שלה דווקא אחרי שנים ארוכות של עבודה מאחורי הקלעים. הפריצה הציבורית והמיתוג האישי הגיעו בגיל מבוגר יחסית, והפכו אותה לאימפריית קולינריה.
מיכל אנסקי אמנם מוכרת היום כאשת אוכל מצליחה, אך את המותג האישי והעסקי בנתה באמת רק אחרי גיל 40, תוך שינויי קריירה והתמודדות בריאותית מורכבת.
חנה רדו הקימה את מיזם 19:40 חלומות מגשימים בגיל 40+ אחרי גיל 50. אחת הדוגמאות החזקות בארץ ליזמות חברתית־עסקית שנולדה בגיל המעבר.
עפרה שטראוס לא התחילה מאוחר אבל עשתה את הקפיצה האמיתית להובלה בגיל 50+, והפכה את קבוצת שטראוס למעצמה גלובלית תחת הנהגתה.
מיכל צפיר אחרי קריירה ארוכה בטלוויזיה, עשתה שינוי כיוון דרמטי בשנות ה־50 לחייה והפכה למאמנת מנטלית ולמותג אישי חזק בתחום ההתפתחות.
וֵירה וונג (Vera Wang) החלה קריירה בעולם האופנה בגיל 40, אחרי שנים כעורכת בווג וכמחליקה אומנותית. הפכה לאחת ממעצבות שמלות הכלה הידועות בעולם.
ג׳וליה צ׳יילד (Julia Child) פרסמה את ספר הבישול הראשון שלה בגיל 50. הפכה לאייקון קולינרי עולמי והוכיחה שאפשר להתחיל קריירה ציבורית באמצע החיים.
אריאנה האפינגטון (Arianna Huffington) אחרי קריירה פוליטית־תקשורתית לא פשוטה, הקימה את HuffPost בגיל 55 ובהמשך גם את Thrive Global, אימפריית רווחה מודרנית.
מרת׳ה סטיוארט – החלה מוקדם, אבל את הקאמבק הגדול עשתה אחרי גיל 60 והפכה לכוכבת תקשורת ועסקים מחדש דווקא בשלב שרבות פורשות.
