בגיל המעבר השחלות מפסיקות לייצר אסטרוגן וטסטוסטרון באותה רמה שהגוף הורגל אליה במשך עשרות שנים. ההורמונים האלו משפיעים ישירות על מערכת הרבייה והשתן התחתונה וגורם למה שידוע היום כ״תסמונת אורוגניטלית של גיל המעבר״ (GSM).
תסמונת GSM מתארת מגוון תסמינים ושינויים פיזיים הנגרמים מירידה בריכוז האסטרוגן והאנדרוגנים בדרכי המין והשתן. זו תסמונת שכיחה במיוחד: בין 27% ל־84% מהנשים יחוו חלק מהתסמינים:
מערכת השתן התחתונה, הכוללת את השופכה והשלפוחית, רגישה מאוד למחסור באסטרוגן. האסטרוגן נקשר לקולטנים בנרתיק, בפות, בשופכה ובשלפוחית השתן.
• שינויים מבניים ותפקודיים: המחסור באסטרוגן משנה את המיקרוביום של הנרתיק ומפחית את חומציות הרקמה. סביבה פחות חומצית מעכבת צמיחת לקטובצילים (חיידקים ״טובים״) שאחראים להילחם בזיהומים.
• תסמינים אורולוגיים: תסמיני שתן הקשורים ל-GSM כוללים דחיפות (Urgency), תכיפות במתן שתן, וכאב בזמן מתן שתן (Dysuria).
• זיהומים חוזרים (rUTI): נשים לאחר גיל המעבר נמצאות בסיכון מוגבר באופן דרסטי לזיהומים חוזרים בדרכי השתן (rUTI).
◦ זיהומים חוזרים בדרכי השתן הם גורם מוות משמעותי בקרב נשים מבוגרות.
◦ אסטרוגן וגינלי (במינון נמוך) הוא הטיפול היעיל ביותר למניעת rUTI בנשים לאחר גיל המעבר ומומלץ להפחתת הסיכון לזיהומים עתידיים. טיפול זה יכול להפחית את הסיכון ל-UTI ביותר מחצי.
הירשמי וקבלי במתנה מדריך חינם לשנת לילה רצופה
המגזין בדרך אלייך.
כדאי לבדוק גם בתיבת ספאם
