מערכת הרבייה והשתן

בגיל המעבר השחלות מפסיקות לייצר אסטרוגן וטסטוסטרון באותה רמה שהגוף הורגל אליה במשך עשרות שנים. ההורמונים האלו משפיעים ישירות על מערכת הרבייה והשתן התחתונה וגורם למה שידוע היום כ״תסמונת אורוגניטלית של גיל המעבר״ (GSM). תסמונת GSM מתארת מגוון תסמינים ושינויים פיזיים הנגרמים מירידה בריכוז האסטרוגן והאנדרוגנים בדרכי המין והשתן. זו תסמונת שכיחה במיוחד: בין 27% ל־84% מהנשים יחוו חלק מהתסמינים:

  1. השפעה על הנרתיק והפות: יובש, רגישות ושינוי במרקם הרקמה

הנרתיק, הפות והשופכה הם רקמות שמגיבות באופן ישיר להורמוני המין. כשהאסטרוגן יורד:  

הרקמות נעשות דקות ורגישות יותר פחות שכבות, פחות גמישות ותחושת יובש.  

יובש, צריבה וגירוי הופכים לתסמינים נפוצים.  

איבוד לחות וקפלים טבעיים בנרתיק גורמים לתחושת ״מדבר״, כפי שמתארות נשים רבות.  שינויים בשפתיים הקטנות – הן יכולות להיעשות דקות ואף ״להיספג מעט״, בשל אובדן התמיכה ההורמונלית.

האסטרוגן משמש מעין נוזל סיכה טבעי לרקמות הללו וכשהוא חסר, הן מתייבשות ונהיות פגיעות.

2.השפעה על התפקוד המיני: כאב, ירידה בחשק ואתגר בעוררות

השינויים הפיזיים משפיעים ישירות גם על המיניות:
כאבים בזמן קיום יחסי מין (דיספראוניה) – אחד התסמינים המרכזיים של GSM, הנובע מהיצרות הפתח וירידה בגמישות.
דימום לאחר יחסים הרקמות הדקות נוטות להיקרע בקלות.
ירידה בחשק המיני וקושי להגיע לאורגזמה הן תוצאה של השילוב בין שינוי פיזי לאי־נוחות.
גם אובדן טסטוסטרון תורם לכאבים באזור האגן ולירידה בתשוקה. טיפולים מקומיים כמו DHEA יכולים לסייע, כי הם הופכים ברקמה לאסטרוגן וטסטוסטרון.

 

3.השפעה על דרכי השתן: דחיפות, תכיפות וזיהומים חוזרים

מערכת השתן התחתונה רגישה במיוחד למחסור באסטרוגן:
דחיפות, תכיפות וצריבה במתן שתן נפוצות מאוד.
אי־נקיטת שתן עלולה להופיע או להחמיר.
זיהומי שתן חוזרים (UTIs) – אסטרוגן שומר על חומציות בנרתיק ועל חיידקי לקטובצילים שמגנים מפני זיהומים. כשהאסטרוגן נעלם גם ההגנה נעלמת.

זיהומים חוזרים בדרכי השתן עקב חוסר אסטרוגן הם לא רק מטרד אצל נשים מבוגרות – זו בעיה בריאותית רצינית ואף יכולים להיות קטלניים.

 

הצטרפי לקהילת שער חדש

הירשמי וקבלי במתנה מדריך חינם לשנת לילה רצופה

4. סוף שנות הפוריות ומה זה עושה לגוף

גיל המעבר הוא נקודת סיום טבעית של תקופת הפוריות:
השחלות מפסיקות לייצר אסטרוגן, פרוגסטרון וטסטוסטרון – כמעט בבת אחת.
המוח ״קורא״ את הירידה הזו ומגביר את הפרשת FSH ו־LH, אך השחלות כבר אינן מגיבות. לאחר 12 חודשים ללא וסת מוגדר גיל המעבר, והוא מסמן את סיום היכולת הביולוגית להרות.

קריאה נוספת:

שער חדש - גיל המעבר כהזדמנות

הירשמי וקבלי במתנה מדריך חינם לשינת לילה רצופה

שער חדש - גיל המעבר כהזדמנות

תודה על ההרשמה

המגזין בדרך אלייך.
כדאי לבדוק גם בתיבת ספאם