תמיד אומרים לנו שהליך אובדן שרירים, המכונה גם סרקופניה, הוא חלק טבעי מהליך ההזדקנות. אך ראיות חדשות מראות כי גיל המעבר ואובדן שרירים קשורים זה בזה, והתהליך מתחיל הרבה יותר מוקדם משחשבנו.
מחקר פורץ דרך שפורסם בכתב העת Journal of Physiology בחודש מאי השנה עקב אחר נשים בגילאי 18 עד 80, ומדד רקמת שריר, רמות הורמונים וביצועים גופניים. התוצאות מגבות את מה שנשים רבות שמו לב אליו: ירידה חדה בכוח מתחילה בשנות ה-40 לחייהן כאשר שינויים הורמונליים מאיצים את אובדן השרירים.
בשורה התחתונה: זו לא רק הזדקנות. זה גיל המעבר.
מהי סרקופניה, וכיצד היא קשורה לגיל המעבר?
סרקופניה הוא המונח הרפואי לאובדן הדרגתי של מסת שריר וכוח שחווים גברים ונשים כאחד באמצע החיים ומעבר לו. התופעה מעלה סיכון לנפילות, שברים, תלות, ירידה באיכות החיים ואף תמותה, אך מחקר חדש מבהיר כי גיל המעבר מאיץ את התהליך עבור נשים.
חוקרים גילו כי:
אובדן שרירים אצל נשים באמצע החיים מוּנָע על ידי שינויים בתוך השריר עצמו, לא רק העצבים.
שרירי הארבע ראשי – השרירים בירכיים שמניעים טיפוס במדרגות, הליכה ושיווי משקל – פגיעים במיוחד.
ירידה ברמות האסטרוגן, פרוגסטרון וטסטוסטרון קשורות קשר הדוק לאובדן חוזק וכוח.
אורח חיים כמו פעילות גופנית וצריכת חלבון חשובים, אך הורמונים נותרים חלק חשוב מהתמונה.
המחקר מאשר את מה שנשים רבות מרגישות: משהו משתנה במהלך תקופת הפרי-מנופאוזה והמנופאוזה, וזה משנה את האופן שבו אנו נעות, מתפקדות וחיות את חיינו.
מה קורה בתוך השרירים שלך?
אובדן שרירים בגיל המעבר אינו נובע רק מירידה בפעילות או מהזדקנות העצבים. הוא נגרם גם משינויים בסיבי השריר עצמם. כאשר רמות ההורמונים משתנות, השריר מגיב פחות. הוא פחות יעיל ביצירת כוח ופחות מסוגל לתקן את עצמו.
אסטרוגן, פרוגסטרון וטסטוסטרון ככל הנראה פועלים יחד כדי לשמור על טונוס ותפקוד השרירים. כאשר רמות ההורמונים הללו יורדות, השרירים אינם נבנים מחדש באותה מידה לאחר פעילות גופנית. משימות פשוטות כמו נשיאת מצרכים או טיפוס במדרגות, עשויות להרגיש מאתגרות יותר. אז מה קורה שם בדיוק?
אסטרוגן תומך בשימוש באנרגיה, בזרימת דם ובתיקון שרירים לאחר פעילות גופנית.
פרוגסטרון תורם להתאוששות הרקמות ולאיזון בתוך התאים.
טסטוסטרון, למרות שרמותיו נמוכות יותר אצל נשים מאשר אצל גברים, מסייע בשימור טונוס וכוח השרירים.

