מטרת הטיפול ההורמונלי היא פשוטה: לספק לגוף האישה את הורמון האסטרוגן שחסר לה. בחלוף השנים, וכאשר את מגיעה לעשור הרביעי והחמישי של חייך, נרשמת ירידה הדרגתית בכמות האסטרוגן שגופך מייצר (קראי עוד כאן). הדרך הטובה ביותר לשמור על תפקוד תקין של מערכות הגוף ולמנוע התדרדרות היא טיפול בשורש הבעיה – מתן אסטרוגן על מנת לטפל בחוסר.
הכירי את משפחת האסטרוגנים
אסטרוגן הוא שם כולל לשלושה סוגי הורמונים השייכים למשפחת האסטרוגנים והם אסטרדיול (Estradiol E2), אסטריול (Estriol E3) ואסטרון (Estrone E1).
האסטרדיול הינו האסטרוֹגֵן המרכזי והפעיל ביותר בגיל הפוריות. תפקידיו העיקריים: אחראי למחזור הווסת ולביוץ, שומר על בריאות רירית הרחם, חיוני לבריאות העצם (מונע דלדול עצם), משפיע על העור, השיער והאלסטיות של רקמות, מווסת מצב רוח, אנרגיה ותפקוד קוגניטיבי, משפיע על מערכת הלב וכלי הדם והמטבוליזם. כאשר רמת האסטרדיול יורדת סביב גיל המעבר מופיעים חלק ניכר מתסמיני גיל המעבר.
אסטריול (Estriol E3) הינו אסטרוגן חלש יותר מבחינת עוצמתו, אך משמעותי מאוד במהלך הריון. תפקידים עיקריים: מיוצר בכמויות גבוהות מאוד בזמן הריון, שומר על בריאות הרקמות האורוגניטליות, מסייע לשמירה על גמישות ולחות של ריריות, מעורב בהגנה על העובר וברירית הרחם ההריונית. מחוץ להריון, רמותיו נמוכות יחסית. לעיתים נעשה בו שימוש רפואי לתסמיני יובש וגינלי בגיל המעבר.
אסטרון (Estrone E1) הינו האסטרוגן הדומיננטי לאחר גיל המעבר. מיוצר בעיקר ברקמת שומן (ולא בשחלות). תפקידים עיקריים: מספק רקע אסטרוגני מתון לאחר הפסקת הווסת, משתתף בתהליכי ויסות מטבולי, משפיע במידה מסוימת על עצם, מוח וריריות אך חלש יותר מאסטרדיול.
בשנות הפוריות הגוף שלך מפיק באמצעות השחלות את האסטרדיול שהוא כאמור האסטרוגן המרכזי והפעיל ביותר ואשר משמש כדלק העיקרי לכלל מערכות הגוף שלך. כשאת נכנסת למסדרון שמוביל אותך לגיל המעבר – דרך שלב הפרי-מנופאוזה והמנופאוזה (מונח שגם מכונה בעגה הרפואית ׳התקופה הקלימקטרית׳) – הגוף מייצר פחות ופחות אסטרוגן מסוג אסטרדיול ויותר אסטרוגן מסוג אסטרון. הוא נחשב לאסטרוגן ״חלש״ יותר מהאסטרדיול, ולכן המחסור באסטרוגן מורגש היטב ומשפיע עלייך בתחום הפסיכולוגי (חרדה, דיכאון, עצבנות, רגשנות), בתחום הפיזי/ סומטי (כאבי שרירים ומפרקים, כאבי ראש, עייפות, קשיי שינה), בתחום הוואזו-מוטורי (גלי חום והזעות לילה) ובתפקוד מערכת השתן והרבייה (שינויים בעניין במין או שינוי תחושת הנוחות עם פעילות מינית, מתן שתן תכוף, דלקות שתן).