הירידה באסטרוגן בגיל המעבר אינה ״עוד שינוי הורמונלי״. היא נוגעת בלב-ליבה של החוויה הרגשית והנפשית של נשים. אסטרוגן הוא אחד המווסתים המרכזיים של המוח, וכשהוא נעלם – המערכות שמנהלות חשיבה, אנרגיה, שינה ורגש משתנות בבת אחת. עבור רבות, זה מרגיש כמו אובדן יציבות פנימית: הגוף משתנה, והמוח – וגם הנפש – מנסות להתאים את עצמן מחדש.
אנרגיה מוחית יורדת – והנפש מרגישה את זה מיד
עם ירידת האסטרוגן, היכולת של מוח לייצר אנרגיה צונחת בעשרות אחוזים. התוצאה אינה רק עייפות מחשבתית אלא גם:
- תחושת עומס שלא מפסיקה
- ירידה בביטחון העצמי (״למה אני לא מתפקדת כמו פעם?״)
- פגיעה בתחושת המסוגלות
נשים רבות מתארות את התחושה הזו כ״נפילה פנימית״ – כאילו מישהי כיבתה את האורות בחדר.
ערפל מוחי – וכשהמוח מתערפל, גם הנפש מתערערת
ערפל מוחי אינו גימיק – זה תסמין שמדווח על ידי יותר ממחצית מהנשים.
הוא כולל:
- קושי לזכור מילים
- שכחה של משימות
- קושי להתרכז
- תחושה של ״אני לא חדה כמו שהייתי״
התוצאה המיידית?
פגיעה בביטחון, בתפקוד, ובתחושת השליטה בחיים.
נשים רבות מדווחות שהן חשות עצב, תסכול או בושה למרות שזה מצב ביולוגי לחלוטין.
